אודות אנדרואיד למפתחים

הבלוג עוסק בפיתוח תוכנה לאנדרואיד

הפוסטים דנים בהסבר הפונקציונליות של האנדרואיד, הארכיטקטורה, וכתיבת תוכנה למערכת תוך שימוש בדוגמאות מוסברות בעיקר. בסוף כל פוסט מצורף קישור להורדת כל קבצי המקור של הדוגמאות. התחלתי לעבוד על הבלוג באמצע אוקטובר 2010. על פי התכנון, עד סוף 2010\תחילת 2011, הבלוג יכיל את סט התכנים המינימלי הדרוש כדי להוות מקור לימוד טוב לאנדרואיד. הכוונה היא כמובן להמשיך ולהוסיף תכנים גם לאחר ה"השקה".

קהל היעד שהבלוג מכוון אליו כולל מפתחים בעלי רקע כלשהו בתכנות, מתחילים וגם מתקדמים. הפיתוח באנדרואיד נעשה בשפת ג'אווה. קורא שאינו מכיר ג'אווה אך בעל נסיון בשפת תכנות אחרת, יוכל לעקוב ולהבין את עיקר התוכן ובהמשך בהחלט יוכל להכנס לעניינים. גם קורא חסר ניסיון בתוכנה אך בעל רקע טכני  יוכל להפיק  תועלת, בעיקר מהחלקים הדנים בהיבטים מערכתיים. אגב, קיים מדריך מצוין לג'אווה באתר של אורקל -  קישור למדריך באתר של אורקל.

סביר להניח שקיימים מדריכי ג'אווה גם בעברית, אם כי לא חיפשתי עדין כאלה. אני שוקל להוסיף פוסטים מיוחדים להדרכת ג'אווה. זה תלוי בין השאר בדרישת הקהל.

לבלוג מתווספים פוסטים באופן קבוע.  אפשר לעקוב אחריו עם RSS.
מומלץ לקרוא את הפוסטים לפי הסדר. וזה בעברית. 

רונן.

נ.ב.

אשמח לקבל משוב בדוא"ל ronen567@gmail.com.
טל 052-4753350

נגן אודיו בסיסי

בפוסט זה נציג את פעולת ה-MediaPlayer ונבנה נגן אודיו בסיסי. ה-MediaPlayer הוא class הכולל גם אפשרות טיפול בוידאו. ראה קישור לאתר המפתחים של אנדרואיד.
הנגן מנגן שיר אחד בלבד, של הזמר ריי ווטסון.  שם השיר: All My Desires. אני מודה שהכרתי אותו רק בעקבות  חיפושי אחרי קבצי אודיו חופשיים להורדה חינם ובאופן חוקי.
הפורמט של השיר הוא mp3. גם midi, pcm ו -ogg vorbis נתמכים.
את הקובץ allmydesire.mp3 יש לשמור תחת  res/raw.
הנגן שלנו יכיל כפתור יחיד להפעלה והפסקת ההשמעה. הוא כולל תצוגה של אורך השיר. הוא יזהה את סיום השיר וידפיס הודעה על המסך.
הוספתי לתצוגה גם נתונים על השיר ותמונה של הזמר. התצוגה של הנגן נראית כך:

מעבר לשמירת קובץ המוסיקה תחת /res/raw ושמירת התמונה תחת res/draw, הקבצים שבהם נתעניין הם קובץ ה-layout ואובייקט הג'אווה היחיד.
ב-layout אין שום חידוש. מופיעים שם 3 סוגים של אלמנטים: Button, שלושה  TextView ו-ImageView. לא אציג את הקובץ כאן הפעם. הוא נמצא כמובן בחבילת הקבצים של הפרויקט הניתנת להורדה בהקלקה על הקישור.
שים לב, הקבצים הפעם בגודל 12MB, בגלל קבצי ה-mp3.

תוכן הקובץ הכולל את ה-class היחידי בפרויקט מוצג להלן.

1. 
   
2. 
   
3. public class myAudioMediaPlayer extends Activity {
4.     MediaPlayer mp;
5.    
6.     Button         playButton;
7.     Button         stopButton;
8.     Button         setMessageButton;
9.     Button         clearMessageButton;
10.     TextView    textBox;
11.     TextView    textBox2;
12.     TextView    textBox3;
13.    
14.     /** Called when the activity is first created. */
15.     @Override
16.     public void onCreate(Bundle savedInstanceState) {
17.         super.onCreate(savedInstanceState);
18.         setContentView(R.layout.main);
19.         playButton = (Button)findViewById(R.id.play_button);
20.         textBox       = (TextView)findViewById(R.id.text_box);
21.         textBox2       = (TextView)findViewById(R.id.text_box2);
22.         textBox3       = (TextView)findViewById(R.id.text_box3);
23.          mp = MediaPlayer.create(this, R.raw.allmydesire);
24.           String min = String.valueOf((mp.getDuration()/1000)/60);
25.          String sec = String.valueOf((mp.getDuration()/1000)%60);
26.          textBox2.setText( " All My Desire :"+"שם השיר");
27.          textBox3.setText( " Ray Watson :"+"שם המבצע");
28.          if(10> (mp.getDuration()/1000)%60)
29.              textBox.setText(min +":0"+sec + " :"+"משך השיר");
30.          else
31.              textBox.setText(min +":"+sec + " :"+"משך השיר");
32.          mp.setOnCompletionListener(new
33.                  MediaPlayer.OnCompletionListener() {
34.                  public void onCompletion(MediaPlayer mp)
35.                  {
36.                      mp.stop();
37.                      textBox.setText("Song is Over. You can start again");
38.                      playButton.setText("נגן");
39.                      createMediaPlayerHelper();
40.                  }
41.                  });
42.         
43.         playButton.setOnClickListener(new View.OnClickListener() {
44.             public void onClick(View view) {
45.                 if(mp.isPlaying()){
46.                     mp.pause();
47.                     playButton.setText("נגן");
48.                 }
49.                 else{
50.                     mp.start();
51.                     playButton.setText("הפסק");
52.                 }
53.              }
54.         });
55.  
56.     }
57.     private void createMediaPlayerHelper(){
58.         mp = MediaPlayer.create(this, R.raw.allmydesire);
59.     }
60. }

המתודה העיקרית היא onCreate ויש גם מתודת עזר בשם createMediaPlayerHelper
הסבר לinCreate :
חלק 1:
עד שורה 23, אלה בעיקר האיתחולים מהסוג הרגיל, של אלמנטי ה- UI.
חלק 2: יצירת האובייקט של ה- MediaPlayer עם (create(Context context, int resid, כשה-id לקוח מה-class R.java.
השורות 2 ו 3, מחשבות את אורך השיר בדקות ושניות על סמך המתודה getDuration.

1. mp = MediaPlayer.create(this, R.raw.allmydesire)
2. String min = String.valueOf((mp.getDuration()/1000)/60)
3. String sec = String.valueOf((mp.getDuration()/1000)%60)

חלק 3: הצגה של הטקסט - SetText בעזרתו מדפיסים על המסך את פרטי השיר ואורכו.

1.         textBox2.setText( " All My Desire :"+"שם השיר");
2.          textBox3.setText( " Ray Watson :"+"שם המבצע");
3.          if(10> (mp.getDuration()/1000)%60)
4.              textBox.setText(min +":0"+sec + " :"+"משך השיר");
5.          else
6.              textBox.setText(min +":"+sec + " :"+"משך השיר");

חלק 4: callback  שיופעל עם סיום השיר. שימוש במתודה  setOnCompletionListener לרגיסטרציה של ה-callback. שהשיר נגמר עוצרים את הנגן (שורה 5), מדפיים הודעה ל-UI (שורה 6), הופכים את הכותרת שעל הכפתור מ"הפסק" ל"נגן", קוראים למתודת השירות (שורה 8), שיוצרת MediaPlayer מחדש. (הערה -יתכן שמספיק לעשות prepare - לבדוק)

1.         mp.setOnCompletionListener(new
2.                  MediaPlayer.OnCompletionListener() {
3.                  public void onCompletion(MediaPlayer mp)
4.                  {
5.                      mp.stop();
6.                      textBox.setText("Song is Over. You can start again");
7.                      playButton.setText("נגן");
8.                      createMediaPlayerHelper();
9.                  }
10.                  });

חלק 5: יצירת callback עבור כפתור השליטה בנגן.

עם הלחיצה על הכפתור מפעילים את המתודה pause (שורה 4) או start (שורה 8), לפי התוצאה של המתודה isPlaying- שורה 3. באותה ההזדמנות הופכים את הכיתוב על הכפתור מ-"נגן" ל- " הפסק" ולהפך (שורות 5 ו-9).

1.        playButton.setOnClickListener(new View.OnClickListener() {
2.             public void onClick(View view) {
3.                 if(mp.isPlaying()){
4.                     mp.pause();
5.                     playButton.setText("נגן");
6.                 }
7.                 else{
8.                     mp.start();
9.                     playButton.setText("הפסק");
10.                 }
11.              }
12.         });

בהחלט קצר ופשוט. עוד נחזור לתרגילים מורכבים יותר של ה-MediaPlayer.

ווידג'טים 3: Spinner

הכרנו כבר כמה מחלקות (classes) של widget, נזכיר את Button, EditText, TextView, ListView. נכיר עכשיו ווידג'ט חשוב נוסף: Spinner המוכר לפעמים במקומות אחרים כ-pull-down או תפריט גלילה. התפריט הזה מאפשר בחירה ע"י לחיצה וגלגול.

נבצע ונסביר תרגיל הכולל spinner. מטרת התרגיל: בחירה של שיר מתוך רשימת שירים.
הקלק על הלינק להורדת קבצי המקור. 

נתחיל מהסוף: ה-UI מוצג בתמונה הבאה:

בתצוגה הנ"ל מופיעים 4 אלמנטים (מלמעלה למטה):

1. TextView עם הכותרת של ה-spinner
2. ה-spinner
3. כפתור להחלת הבחירה של ה-spinner (זאת העדפה שלי, אפשר לבצע בחירה ב-spinner גם ללא התניה בכפתור נוסף)
4. TextView להצגת הבחירה.

כעת כשמטרת התרגיל ידועה, נסקור את קבצי הקוד.

נתחיל עם ה-layout:

1. <?xml version="1.0" encoding="utf-8"?>
2. <LinearLayout xmlns:android="http://schemas.android.com/apk/res/android"
3.     android:orientation="vertical"
4.     android:layout_width="fill_parent"
5.     android:layout_height="fill_parent"
6.     >
7.     <TextView android:id="@+id/spinnerTitle"
8.                 android:layout_width="wrap_content"
9.                 android:layout_height="wrap_content"
10.                 android:text="@string/spinner_title"
11.                 android:layout_marginTop="30px" android:layout_marginBottom="20px" 
12.                 android:layout_marginLeft="40px"
13.     />
14.        <Spinner    android:id="@+id/songs_spinner"
15.                 android:layout_width="fill_parent"
16.                 android:layout_height="wrap_content"
17.                 android:layout_marginLeft="20px"
18.     />
19.        <Button        android:id="@+id/apply_button"
20.                 android:text="@string/apply"
21.                 android:layout_width="wrap_content"
22.                 android:layout_height="wrap_content"
23.                 android:layout_marginLeft="20px"
24.     />
25.     <TextView     android:id="@+id/output_box"
26.                 android:layout_width="wrap_content"
27.                 android:layout_height="wrap_content"
28.                   android:layout_marginTop="30px" android:layout_marginBottom="20px"
29.                 android:layout_marginLeft="20px"
30.     />
31. </LinearLayout>

ארבעת האלמנטים של התצוגה אותם ראינו מופיעים כאן. שימו לב ל-spinner - שורה 14. songs_spinner מתייחס ל-id שלו,  ובאמצעותו, כרגיל, נוכל להתייחס לאלמנט זה, כפי שנראה מיד. עד כאן ה-layout.

ה-spinner כאמור כולל רשימה של שירים. אפשר היה ליצר רשימה זו בתוך קובץ ה-java, כמו שנעשה בתרגיל של ה-ListView. מצד שני, שימוש ברשימה שנמצאת בקובץ נתונים מאפשרת הוספת או הורדת פריטים מהרשימה מבלי לגעת בקובץ java וזה בהחלט עדיף. היות שכך, את רשימת השירים נחזיק בקובץ res/values/array.xml, ובתוכו מערך בשם songsArray. לשם הנוחות תוכן הקובץ מוצג כאן:

1. <?xml version="1.0" encoding="utf-8"?>
2. <resources>
3.     <array name="songsArray">             
4.         <item>Valentino</item>             
5.         <item>Yesterday</item>             
6.         <item>My Way</item>             
7.         <item>The Boxer</item>
8.         <item>American Pie</item>             
9.         <item>Niddles and Pins</item>
10.         <item>Indian Summer</item>             
11.         <item>Knowing Me Knowing You</item>             
12.         <item>Rasputin</item>
13.         <item>Elinor</item>             
14.     </array>   
15. </resources>

מעבר לקובץ ה-layout וה-array שהוצגו למעלה, שאר הקבצים די סטנדרטים (למשל strings.xml), כך שנוכל התרכז בעיקר - mySpinner.java.

הפעם מדובר בתרגיל פשוט, האובייקט mySpinner מכיל מתודה אחת בלבד - onCreate.
כרגיל, נציג תחילה את האובייקט כולו ואח"כ נסביר אותו.

1. public class mySpinner extends Activity {
2.     /** Called when the activity is first created. */
3.         private Spinner songSelectSpinner;
4.         private Button     applyButton;
5.         private TextView textBox;   
6. 
   
7. @Override
8.     public void onCreate(Bundle savedInstanceState) {
9.         super.onCreate(savedInstanceState);
10.         this.setContentView(R.layout.main);
11.         songSelectSpinner = (Spinner) findViewById(R.id.songs_spinner);
12.         textBox    = (TextView)findViewById(R.id.output_box);
13.         applyButton     = (Button)findViewById(R.id.apply_button);
14.         ArrayAdapter<String> songsAdapter = new ArrayAdapter<String>(this, android.R.layout.simple_spinner_item, getResources()
15.             .getStringArray(R.array.songsArray));
16.         songSelectSpinner.setAdapter(songsAdapter);
17.         applyButton.setOnClickListener(new View.OnClickListener() {
18.             public void onClick(View view) {
19.                 String selectedSong =  getResources().getStringArray(R.array.songsArray)[songSelectSpinner.getSelectedItemPosition()];
20.                 textBoxox.setText("Selected song is: " + selectedSong);
21.             }
22.         });
23.     }
24. }

התהליכים במתודה onCreate:
שלב 1. האיתחולים הרגילים: קריאה למתודת ה"אב" (super), ואתחול ה-UI בשורות 8-9.
שלב 2. הבאת 3 הווידג'טים על פי ה-id שלהם:

1.         songSelectSpinner = (Spinner) findViewById(R.id.songs_spinner);
2.         textBoxox    = (TextView)findViewById(R.id.output_box);
3.         applyButton     = (Button)findViewById(R.id.apply_button);

שלב 3. יצירת המתאם (Adapter) בין הרשימה שתשמש כתפריט לבין הווידגט. בעזרת המתאם מחברים את רשימת השמות לאובייקט ה-spinner והופכים אותה לתפריט. הפרמטרים של ה-constructor:

• context. ראה this.
• ה-id של ה-resource. כאן אנחנו משתמשים בתבנית מוכנה מראש של אמדרואיד - simple_spinner_item. אנדרואיד כולל תבנית נוספת ל-spinner:נסו להחליף את  simple_spinner_item ב: simple_spinner_dropdown_item. העיצוב הגראפי שיתקבל יהיה מעט שונה.
• רשימת הפריטים - במקרה שלנו רשימת השירים - הנמצאת בקובץ res/raw/array.xml.

אגב, יצירת ה-Adapter הודגמה כבר בתרגיל הקודם עבור ה-ListView. שם מערך השמות הוגדר בקובץ ה-java בתוך האובייקט.

   ArrayAdapter<String> songsAdapter = new ArrayAdapter<String>(this, android.R.layout.simple_spinner_item, getResources( .getStringArray(R.array.songsArray));

שלב 4. חיבור ה-Adapter לאובייקט.
ה-Adapter שנוצר בשלב -3, songsAdapter, מחובר לאובייקט ה-spinner ע"י המתודה setAdapter.

songSelectSpinner.setAdapter(songsAdapter);

זהו. יצירת ה-spinner הושלמה.

כעת נותר להגדיר את ה-callback שיחבר בין הלחיצה על הכפתור (הוספנו כאמור כפתור רגיל בשם applyButton) לבין שליפת האלמנט בתפריט שנבחר ב-spinner. יצירת ה-callback נעשית כרגיל - קרה למטה. בתוך המתודה onClick מתבצעות שתי פעולות:
שורה 3: שליפת שם השיר שנבחר.
שורה 4: הצגת השיר הנבחר ב-UI.

1.        applyButton.setOnClickListener(new View.OnClickListener() {
2.             public void onClick(View view) {
3.                 String selectedSong =  getResources().getStringArray(R.array.songsArray)[songSelectSpinner.getSelectedItemPosition()];
4.                 textBox.setText("Selected song is: " + selectedSong);
5.             }
6.         });

עד כאן ה-spinner. אני מכין פוסט בנושא MediaPlayer. נבנה שם נגן MP3 פשוט. אחרי כן, התוכנית היא להציג אפליקציה המשלבת את הנגן עם ה-spinner לבחירת השירים.
נ.ב.
"גיליתי" מדריך ל-spinner באתר המפתחים של אנדרואיד:
http://developer.android.com/resources/tutorials/views/hello-spinner.html
יש שם למעשה מדריך מעניין ל-widgets and views.
מקווה שהפוסט הנ"ל יסייע במתן אוריינטציה לחומר הרב המופיע באתר של אנדרואיד. זאת הרי אחת ממטרותיו בעצם.

ווידג'טים 2: רשימה (ListView), וזה אפילו מדבר.

הכרנו שימוש בכפתורים וקלט\פלט של טקסט. כעת נכיר את ה-ListView המשמש להצגת רשימות. בהמשך נמשיך להכיר ווידג'טים נוספים. בתרגיל הזה נשלב גם TTS- Text To Speech. למרות הכלל הידוע לפיו יש להתמקד כל פעם בנושא חדש אחד, עברתי על הכלל כדי לגוון ולהוסיף עוד עניין. וגם כדי לראות שזה לא הרבה יותר מסובך מה- Android Inventor, שעליו עוד אכתוב, אבל רק אחרי שאקבל גישה אליו ואוכל לבדוק אותו מעבר לתעוד שפורסם. בכל מקרה, לפ הבנתי יש ל-Inventor מספר מגבלות, כולל אי יכולת לטפל במספר תצוגות באפליקציה אחת. ה-work around לכך הוא להפעיל אפליקציה אחרת לצורך החלפת התצוגה. אין אפשרות לייצר קוד ולשלב אותו באפליקציה או להכניס בו שינויים. אני בהחלט סקרן לבדוק את זה...בינתיים חזרה ל-ListView.
מטרה התרגיל: הצגת רשימת פריטים על המסך בעזרת ListView. בחירת אלמנט מהרשימה תגרום להשמעתו, תוך שימוש ביכולות Text To Speech הנתמכות החל מגרסה 1.5.
הנה התמונה של ה-UI בתרגיל זה:

השימוש ברשימה: השימוש ברשימות נעשה בעזרת רכיב מתאם - Adapter. ה-Adapter הוא רכיב המחבר בין אלמנט מסוג view, למשל ListView בו נשתמש כעת או ScrollView בו נשתמש בפוסט הבא, לבין רשימת הנתונים.

המחלקה class של אנדרואיד אותה נירש היא ListActivity. ה-ListActivity היא "בן" או Subclass של Activity עם התאמה לטיפול ברשימות, כך שהיא יודעת לטפל בארועים של בחירת אלמנט ברשימה על ידי המשתמש, כפי שנראה מיד.
אלמנט נוסף שנכיר הוא הממשק המתאם בין  ListView לבין רשימת הנתונים עצמה - ה - ListAdapter.

ניתן להוריד את כל חבילת הקוד ע"י לחצה על הקישור. לשם נוחות  myListActivity מוצג כאן בשלמותו. בהמשך נתעכב על החלקים המעניינים.

1.  
2. public class myListActivity extends ListActivity {
3.     String[] listItems={"ikea", "porche", "b.m.w bmw", "volkswagen", "ronen",
4.     "nike", "skype", "feijoa", "three thirty", "mushroom",
5.     "android", "text to speech", "hizbulla", "hidden", "vladimir",
6.     "munsento", "position"};
7.     @Override
8.     public void onCreate(Bundle icicle) {
9.         super.onCreate(icicle);
10.         setContentView(R.layout.main);
11.         setListAdapter(new ArrayAdapter<String>(this,android.R.layout.simple_list_item_1,listItems));
12.         initTextToSpeech();
13.     }
14.     public void onListItemClick(ListView parent, View v, int position,long id) {
15.         speak(listItems[position]);
16.     }
17.     private static int TTS_DATA_CHECK = 1;
18.     private TextToSpeech tts = null;
19.     private boolean ttsIsInit = false;
20.     private void initTextToSpeech() {
21.         Intent intent = new Intent(Engine.ACTION_CHECK_TTS_DATA);
22.         startActivityForResult(intent, TTS_DATA_CHECK);
23.     }
24.  
25.     protected void onActivityResult(int requestCode, int resultCode, Intent data) {
26.         if (requestCode == TTS_DATA_CHECK) {
27.             if (resultCode != Engine.CHECK_VOICE_DATA_PASS) {
28.                 Intent installVoice = new Intent(Engine.ACTION_INSTALL_TTS_DATA);
29.                 startActivity(installVoice);
30.             }
31.             configTextToSpeech();
32.         }
33.     }
34.     private void configTextToSpeech(){
35.         tts = new TextToSpeech(this, new OnInitListener() {
36.             public void onInit(int status) {
37.                 if (status == TextToSpeech.SUCCESS) {
38.                     ttsIsInit = true;
39.                     if (tts.isLanguageAvailable(Locale.ENGLISH) >= 0)
40.                         tts.setLanguage(Locale.ENGLISH);
41.                     tts.setPitch(1);
42.                     tts.setSpeechRate(1);
43.                 }
44.             }
45.         });
46.     }
47.     private void speak(String inputString) {
48.         if (tts != null && ttsIsInit) { 
49.             tts.speak(inputString, TextToSpeech.QUEUE_ADD, null);
50.         }
51.     }
52.    
53.        
54.     @Override
55.     public void onDestroy() {
56.         if (tts != null) {
57.             tts.stop();
58.             tts.shutdown();
59.         }
60.         super.onDestroy();
61.     }
62. }

המתודות הממומשות ב- myListActivity הן:

1.  onCreate - כרגיל נקראת עם יצירת האובייקט. אחראית לכל האיתחולים.
2. onListItemClick - זהו callback של ListActivity שמופעל כשיש קליק על אלמנט ברשימה.
3.  initTextToSpeech - מתודה לאיתחול ה TTS. מופעלת מתוך onCreate
4. onActivityResult - זהו callback שמטפל בתשובה ל-Intent שנשלח לאובייקט ה-TTS. 
5. configTextToSpeeh - יצירת האובייקט של ה-TTS, כולל קביעת פרמטרים של שפה ו- pitch.
6. speak - המתודה שמבצעת את ה- TTS. מופעלת מתוך ה- onListItemClick.
7. onDestroy - נקראת בסוף חיי האובייקט. נועדה לנקות את המערכת משאריות פעולת ה- TTS.

נתחיל עם onCreate:

1.     @Override
2.     public void onCreate(Bundle icicle) {
3.         super.onCreate(icicle);
4.         setContentView(R.layout.main);
5.         setListAdapter(new ArrayAdapter<String>(this,android.R.layout.simple_list_item_1,listItems));
6.         initTextToSpeech();
7.     }

 שורה 5: חיבור בין רשימת הdata, מערך בשם listItems, לבין אובייקט ה-ListView. המתודה

setListAdapter מעבירה כפרמטר את המתאם של ListView. ה-Interface  מסוג ArrayAdapter נוצר.

הפרמטרים ל-ArrayAdapter הם:
context - ראה this.
layout - במקרה הזה לא הגדרנו את ה-layout של הרשימה בקובץ xml והשתמשנו באלמנט אנדרואיד מוכן המייצג רשימה אנכית: simple_list_item_1.
data array: מערך המחרוזות listItems.

שורה 7 מפעילה מתודת השירות initTextToSpeech המאתחלת את ה- TTS - Text To Speech. נגיע למתודה זו בהמשך.

onListItemClick: זוהי מתודה של ה- ListActivity  class. היא מופעלת ע"י הקלקה על פריט ברשימה.

במקרה שלנו, היא מבצעת קריאה למתודה speak שמקבלת String כפרמטר ומפעילה את ה- TTS.

initTextToSpeech: 
שולח intent למודול ה- TTS כדי לבדוק אם ה- TTS מותקן במערכת.

1.     private void initTextToSpeech() {
2.         Intent intent = new Intent(Engine.ACTION_CHECK_TTS_DATA);
3.         startActivityForResult(intent, TTS_DATA_CHECK);
4.     }

onActivityResult - זהו כאמור ה- callback שמטפל בתשובה של ה- TTS. אם עפ"י התשובה ה- TTS לא מותקן, הוא יותקן כעת ע"י שליחת Intent:

1. protected void onActivityResult(int requestCode, int resultCode, Intent data) {
2.         if (requestCode == TTS_DATA_CHECK) {
3.             if (resultCode != Engine.CHECK_VOICE_DATA_PASS) {
4.                 Intent installVoice = new Intent(Engine.ACTION_INSTALL_TTS_DATA);
5.                 startActivity(installVoice);
6.             }
7.             configTextToSpeech();
8.         }
9.     }

שורה 2 בודקת שהתשובה קשורה ל-Intent שלנו.

שורה 3 בודקת אם התשובה חיובית. אם אינה כזו, מתקינים את המודול ע"י שליחת Intent מתאים - שורות 4-6.

שורה 7: קריאה למתודה שתקנפג את ה-tts - ראה בהמך.

configTextToSpeeh : יצירת אובייקט tts והכנסת פרמטרים לאיתחול:

1.     private void configTextToSpeech(){
2.         tts = new TextToSpeech(this, new OnInitListener() {
3.             public void onInit(int status) {
4.                 if (status == TextToSpeech.SUCCESS) {
5.                     ttsIsInit = true;
6.                     if (tts.isLanguageAvailable(Locale.ENGLISH) >= 0)
7.                         tts.setLanguage(Locale.ENGLISH);
8.                     tts.setPitch(1);
9.                     tts.setSpeechRate(1);
10.                 }
11.             }
12.         });
13.     }

 שורה 2: קריאה ל- constructor של TextToSpeech.הפרמטר שהוא מקבל הם:

1. ה- context בו נשתמש - במקרה הנ"ל זה ה-Activity הנוכחי.
2. onInitListener - ה-callback שיופעל כשה- TextToSpeech יסיים האיתחול ויהיה מוכן.

 המשך בשורה 3: ה-onInitListener נוצר בצורה "אנונימית",ומוגדרת המתודה onInit שתופעל עם כשה-TTS יהיה מוכן.

שורה 6: בודקים האם השפה האנגלית נתמכת. במקרה שלנו התשובה תהיה או 0 שמשמעותה LANG_AVAILABLE או במקרה הפחות טוב,

1- = LANG_MISSING_DATA או 2- =LANG_NOT_SUPPORTED.

אם התשובה חיובית, נקנפג את השפה לאנגלית,  pitch =1 (זה תדר הדיבור הבסיסי) ו- קצב דיבור = 1. אפשר לשחק עם נפרמטרים האלה ולבחון את השפעתם על הדיבור המתקבל.

speak: ראינו שהמתודה speak נקראת מתוך onClick.

1.    private void speak(String inputString) {
2.         if (tts != null && ttsIsInit) { 
3.             tts.speak(inputString, TextToSpeech.QUEUE_ADD, null);
4.         }
5.     }

שורה 2: בדיקת תקינות: tts קיים ומאותחל.

שורה 3: הפעלת המתודה speak של tts שמבצעת את הדיבור. היא מקבלת 3 פרמטרים:

• ה-input string
• queueMode - קביעת אופן פעולת התור אליו שולחים את הנתונים להשמעה. במקרה שלנו בחרנו להוסיף את הנתונים לתור הקיים. האפשרות השניה - QUEUE_FLUSH - היא למחוק את כל הממתינים להשמעה ולדחוף את הקלט החדש שלנו במקום.
• רשימה של פרמטרים לשימוש או null אם אין תוספת של פרמטרים. הפרמטרים ניתנים בצורת זוגות (key, value), ויכולים להיות   KEY_PARAM_STREAM או KEY_PARAM_UTTERANCE_ID. הראשון משמש להכוונת הדיבור ל-stream אחר והשני מאפשר לקנפג String שיוכל להיות trigger ל-callbak . אבל לא נרחיב על אלה עכשיו, אלא בפוסט מיוחד ל-TTS.

onDestroy - כבר תארנו את מחזור חיי ה-Activity. המתודה onDestroy תסגור ותחזיר למערכת משאבים שנלקחו עבור ה-TTS.

לפני סיום נציץ רגע לקובץ main.xml הלו הוא קובץ ה-layout:

1. <?xml version="1.0" encoding="utf-8"?>
2. <LinearLayout
3. xmlns:android="http://schemas.android.com/apk/res/android"
4. android:orientation="vertical"
5. android:layout_width="fill_parent"
6. android:layout_height="fill_parent" >
7. <ListView
8. android:id="@android:id/list"
9. android:layout_width="fill_parent"
10. android:layout_height="fill_parent"
11. android:drawSelectorOnTop="false"
12. />
13. </LinearLayout>

שים לב לשורה 8: ה-id של ה ListView מוגדר כ list. חובה להשתמש בשם זה אם ה-Activity הוא מסוג ListActivity - כמו במקרה שלנו. ה-ListActivity מניחה ש-list הוא השם שניתן לאלמנט.

נסכם את הפוסט הזה: המטרה עיקרית היתה הכרות עם ה-class מסוג ListActivity. בדרך חיברנו לו גם יכולות TTS.

Explicit Intent - העברת הודעות בין Activities

עקרונות הפעולה של ה-Intents תוארו בפרק המבוא להעברת הודעות, כך שנוכל לעבור מיד להדגמה. באפליקציה שהכנתי מוגדרים שני Activities. הודעה נשלחת מ-Activity האחד לשני. השני מחזיר תשובה לראשון. כל אחד מהם מלווה פעולתו בהדפסות למסך. פעולת שליחת ההודעה מתחילה עם לחיצה על כפתור Send Message.
מצא קישור לקבצי המקור בתחתית הדף.

נראה 3 תצוגות המתקבלות בהרצת האפליקציה:

תצוגת המערכת לפני ההפעלה - פאזה 1:

תצוגת המערכת בסוף התהליך- פאזה 3:

תצוגת המערכת במצב הביניים, מיד עם קליטת התגובה ע" ה  -Receive Activity- פאזה 3:
היות שה-Receive Activity נמצא בפעולה למשך זמן קצר בלבד, לא ניתן להבחין בהודעה שהוא שולח למסך.נפצה על כך עם הודעת pop-up שאמנם תשלח על ידי ה- Receive Activity  אבל נוכל להבחין בה.  אחרי הקדמה זו, הנה תמונת המסך מיד אחרי קבלת ההודעה ע"י ה-Receive Activity:

נעבור לסקירת קוד עצמו. האפליקציה בנויה משני classes  לכן דרושים שני קבצי מקור של Java: אחד עבור ה- Activity ששולח את ההודעה והקובץ השני עבור מקבל ההודעה. לא נתעכב על קבצי ה-Layout וה- Manifest. אין בהם אלמנטים שלא נדונו בפרקים קודמים.
נתחיל עם הקוד של שולח ההודעה, הנמצא בבקובץ MessageCalling.java. לשם נוחות הקוד מובא כולו כאן, אך בהמשך נדון בחלקים המעניינים הדורשים הסבר.

package com.ahs.ronenh.expintent;

import android.app.Activity;
import android.content.Intent;
import android.os.Bundle;
import android.util.Log;
import android.view.View;
import android.widget.Button;
import android.widget.TextView;
import android.widget.Toast;

1. public class MessageCalling extends Activity {
2.     public final static int RECEIVE_MESSAGE = 0;
3.     /** Called when the activity is first created. */
4.     @Override
5.     public void onCreate(Bundle savedInstanceState) {
6.         super.onCreate(savedInstanceState);
7.         setContentView(R.layout.main);
8.         Button sendMessage = (Button) findViewById(R.id.send);
9.         Button CleanScreen = (Button) findViewById(R.id.clean);
10.         sendMessage.setOnClickListener(new View.OnClickListener() {
11.             public void onClick(View view) {
12.                 TextView msg2screen = (TextView)findViewById(R.id.pong_message);
13.                 msg2screen.setText("");
14.                 Intent pingIntent = new Intent();
15.                 pingIntent.setClass(MessageCalling.this, MessageReceiving.class);
16.                 pingIntent.putExtra( "extra1", new String( "Message Received: Can you hear us?" ) );
17.                 startActivityForResult(pingIntent, RECEIVE_MESSAGE);
18.              }
19.         });
20.         CleanScreen.setOnClickListener(new View.OnClickListener() {
21.             public void onClick(View view) {
22.                 TextView msg2screen = (TextView)findViewById(R.id.pong_message);
23.                  msg2screen.setText("");
24.              }
25.         });
26.     }
27.     protected void onActivityResult(int requestCode, int resultCode, Intent data){
28.         switch(requestCode) {
29.             case RECEIVE_MESSAGE:
30.                 String     rec1    = data.getStringExtra("extra1");     
31.                 Integer rec2    = data.getIntExtra("extra2",0);     
32.      
33.             if( rec1 != null ) {
34.                 TextView msg2screen = (TextView)findViewById(R.id.pong_message);
35.                 msg2screen.setText( rec1 + " " + rec2);
36.             }
37.          }
38.     }
39. }

ב- MessageCalling שתי מתודות עיקריות: ()onCreate, אודותיה כבר דנו, והיא המתודה המופעלת עם יצירת האובייקט. 

המתודה השניה ()onActivityResult היא callback שמופעל כאשר התשובה להודעה מגיעה.
שורה 6- כרגיל, כריעה ל-onCreate של class ה"אבא".
שורה 7 - בניית ה- UI על פי ה- layout.
שורה 8-9: הגדרת האובייקטים לכפתורי המסך: שליחת הודעה וניקוי תצוגה.
שורה 10-19: רגיסטרציה של callback עבור כפתור שליחת ההודעה.
שורה 11: המתודה onClick, היא ה-callback שיופעל עם הלחיצה על כפתור send.
שורה 12: השמת אוביקט מסוג TextView, המשמש לתצוגת טקסט ב- UI.
שורה 13: ניקוי התצוגה.

שורות 14-18: הכנת ה- Intent ושליחתו.
שורה 14: יצירת אוביקט מסוג Intent.
שורה 15: היות שמדובר ב explicit intent יש לציין במפורש את יעד ההודעה. זה נעשה ע"י המתודה של  ה-Intent הבא: setClass(context, class, כאשר היעד של ההודעה הוא MessageReceiving.class.
שורה 16: הוספת שדה ה-extra ב-intent. כאן מוכנס string שיודפס ע"י האובייקט המקבל.
שורה 17: שליחת ה-Intent ע"י המתודה  (startActivityForResult(intent, id. מתודה זו תפעיל את ה- Activity המקבל. ה- Activity השולח מצפה לתשובה אסינכרונית - זו התוצאה הנשלחת חזרה. עם קבלת התשובה, יופעל ה-callback אותו נסקור מיד.
שורות 20 עד 25 הם ה- callback של כפתור ניקוי המסך.
שורה 27: ה- callback שמופעל עם קבלת התשובה להודעה/
שורה 29: בדיקת הסוג של ההודעה- זה הזהוי שהוצמד להודעה המקורית.
שורות 30-31: שליפת שדות ה-extra מה- Intent. שדה אחד מסוג string והשני integer.
שורה 34: יצירת אוביקט מסוג TextVeiw. השדה שהוגדר לו ב- UI הוגדר בקובץ ה-Layout כ-pong_message לעומת ping_message שהוגדר עבור ההודעה היוצאת.
שורה 35: הדפסת שדות ה-extra על המסך. ראה התמונה של "פאזה 3".


כעת ניסקור את קובץ השני, MessageReceiving.java:

package com.ahs.ronenh.expintent;

import android.app.Activity;
import android.content.Intent;
import android.os.Bundle;
import android.util.Log;
import android.widget.TextView;
import android.widget.Toast;

/**
 * @author ronen
 *
 */

1. public class MessageReceiving extends Activity{
2.     /** Called with the activity is first created. */
3.     @Override
4.     public void onCreate(Bundle savedInstanceState)
5.     {
6.         super.onCreate(savedInstanceState);
7.         setContentView(R.layout.main);
8.         String extraMsg1 = getIntent().getExtras().getString("extra1");
9.         if( ( extraMsg1 != null ) ) {
10.           TextView msg2screen = (TextView)findViewById(R.id.ping_message);
11.           msg2screen.setText(extraMsg1);
12.          Toast.makeText(this, "Received Message:" + extraMsg1, Toast.LENGTH_LONG).show();
13.         }
14.         else
15.         {
16.              Log.e("Received Extra is null", "null");
17.         }
18.         Intent pongIntent = new Intent();
19.         pongIntent.putExtra("extra1", "Response received: Yes, we can hear yall!");
20.         pongIntent.putExtra("extra2", new Integer(555) );
21.         setResult(RESULT_OK,pongIntent);
22.         finish();
23.     }
24. }

 ה- MessageReceiving class מקבל את ה- Intent ושולח תשובה. הוא מכיל את המתודה ()onCreate בלבד.

שורה 8: שולפת את שדה ה-extra מה- intent הנקלט.

שורה 10: יצירת אובייקט מסוג TextView, המשוייך לאלמנט ה-ping_message ב-Layout של ה- UI.

שורה 11: שליחת שדה ה-extra שהתקבל ל-UI. הערה: לא נוכל לספיק לראות תצוגה זו, היות שה-Activity הנ"ל יתחלף במהירות חזרה ל-Activity השולח, עם שליחת התשובה. כזכור, עם כניסת Activity חדש, התצוגה של הקודם נעלמת.

שורה 12: "פיצוי" על העלמות ההודעה ב- UI, כפי שהוסבר בהערה הנ"ל: במקום זה, נדפיס הודעה בעזרת האובייקט Toast שמייצר הודעות pop-up.

שורה 18-21: בניית התשובה ושליחתה.

שורה 18: יצירת אובייקט intent.

שורות 19-20: הכנסת ערכים לשדה ה-extra. הם יודפסו למסך על-ידי ה- ()onActivityResult כפי שתואר קודם.

שורה 21:()setResult שולחת את התשובה ומפעילה את האובייקט MessageCalling.

למדנו די הרבה היום...:-).
קישור לקבצי המקור.

...בפיתוח - כמה מילים על מהלך חיי האפליקציה -Life Cycle

בפרק שדן בנושא ריבוי המשימות - Multitasking, הוזכר מושג ה-  Life Cycle או מחזור החיים של האפליקציה. הטיפול הנכון בכל אחד משלבי החיים של האפליקציה הוא אחד העקרונות הבסיסיים של האנדרואיד, ומאפשר תמיכה בריבוי משימות גם במערכת ניידת שמיגבלותיה ודרישותיה תוארו באותו פרק. האפליקציה בנויה מעיקרה על בסיס Activities ו- Services - ראה פרק הגדרות. נדון כאן בנפרד במהלך החיים של כל אחד שני מרכיבים אלה.
נתחיל עם מהלך החיים של ה-Activity.ל-Activity שלושה מצבים:

1. מצב אקטיבי (Active) - ה Activity מופיעה על תצוגה והיא הפעילות שהמשתמש מטפל בה.
2. מצב הפסקה (Pause) - ה-Activity מוצגת על המסך אך אינה בפוקוס של המשתמש. למשל - מוסתרת חלקית על ידי Activity אחרת.
3. מצב עצירה (Stop) - ה- Activity נסתרת מהמשתמש.

כשה- Activity נמצאת במצב 2 או 3, המערכת יכולה להרוג את ה- Process שלה, כפי שהוסבר בפרק על ריבוי המשימות.

הדיאגרמה הבאה מתארת את מערכת המצבים והמעברים בינהם.

בין המצבים מתוארות המתודות (callback), המופעלות בזמן המעבר. המפתח לא צריך לדאוג למעברי המצבים של התוכנה. כל זה נשלט ע"י המערכת. המפתח יכול לעקוף (override) את המתודות הנ"ל עם מתודות שלו. אחסוך בהסברים לא ארחיב לגבי המעברים בין המצבים היות שהשרטוט אמור להסביר עצמו.
 נקודה  לציון:
onCeate - כל מחלקה מסוג Activity צריכה לממש את המתודה onCreate שנקראת בתחילת מהלך החיים של ה- Activity.
onPause - זו המתודה בה יש לשמור את פרמטרי המצב, היות שמנקודה זו ניתן להרוג את ה- Process. רב ה- Activities ממשים גם מתודה זו.

לעומת מחזור החיים המורכב של ה-Activity, אצל ה-Service שם אין ממשק למשתמש, קיימים שני מצבים: Start ו- Stop.

Intents-מבוא להעברת הודעות במערכת

Intent הוא אחד מאבני הבנין החשובות של ה-Android. אני עלול לכתוב קביעות דומות גם לגבי מרכיבים אחרים, אבל בלי להגזים מדי, ה-Intent הוא ממש לב העניין.

באחד הפרקים הקודמים הגדרנו את המושג Intent כאמצעי להעברת הודעות במערכת.
השימושים להם נועד של ה-intent מגוונים:

• אינטראקציה בין אפליקציות שונות הרצות על המערכת
• הפעלה של Activities. זהו השימוש הנפוץ, בעזרתו ניתן לקפוץ בין Activities או במילים אחרות לקפוץ בין המסכים\UI.
• הפצת הודעות Broadcast במערכת. הקליטה ונטיפול בהודעות המופצות נעשה בעזרת class מיוחד לעניין, ה-Broadcast Receiver. עם ה-Broadcast Receiver ניתן לטפל באירועים מיוחדים במערכת כמו סיום ה-Boot, שינויים בשעון, בעיות בסוללה, ואפילו טיפול ב-SMS. כל זה כאמור ע"י ה-Intents שאפשרים פעילות Event Driven. שליחת  Broadcast Intents נעשית ע"י המתודה (sendBroadcast(intent  . נעסוק ב-Broadcast Receiver בפרק נפרד.

הזכרנו קיומם של שני טיפוסי intent עיקריים: מפורש (Explicit), שבו הכתובת של פעילות היעד מצוינת במפורש כחלק מהמתודה שממשת את שליחת ההודעה, ומרומז (Implicit), שם ניתוב ההודעה ליעדה מנוהל ע"י מסנן המערכת - Intent Filter - המחליט על יעד ההודעה לפי פרמטרים המאפיינים אותה, כפי שמפורט להלן.
ה- Intent   מקבל את הפרמטרים הבאים :

• שם הרכיב אליו ההודעה מיועדת. פרמטר זה לא חייב להיות מוגדר (ראה הגדרת Implicit Explicit כאן למעלה).
• הפעולה (Action) אותה הוא אמור לבצע. למשל: ACTION_MAIN, שמשמעותה, הפעל את ה-Activity בלי להעביר שום פרמטרים או לצפות לתשובה מהרכיב מקבל ההודעה
• הנתונים (Data). הנתונים שב- Intent תלויים כמובן בפעולה אותו הוא אמןר לבצע. אם למשל הפעולה היא ACTION_CALL הנתונים שיצורפו יכללו את מספר הטלפון. 
• קטגוריה. תאור סוג הרכיב שצריך לטפל ב- Intent. ערך לדוגמא, CATEGORY_LAUNCHER. בהנתן קטגוריה זו, הרכיב שמקבל את ההודעה הוא כזה שמתחיל אפליקציה.
• נתוני אקסטרה. אינפורמציה נוספת שניתן להצמיד להודעה.

ה-Intent Filter מקבל עם ההודעה את 3 השדות (Action, Category, Data). כדי שתהיה התאמה בין Intent ל - Activity צריכה להיות התאמה בשלושת השדות ואז תועבר ההודעה ליעדה. והוא בודק את שלושת השדות. הבדיקות מתבצעות כך:
ה-Action חייב להיות זהה לפחות ל-Action אחד המוגדr ב Filter, אבל אם ה-Intent לא כולל אף Action, הבדיקה תעבור בהצלחה בתנאי שה- Intent Filter מכיל לפחות Action אחד.
הקטגוריה - Category- חייבת להיות זהה לפחות לקטגוריה אחת המוגדרת בפילטר, אבל אם ה- Intent לא כולל אף קטגוריה, הבדיקה תעבור בהצלחה.
הערה לגבי Implicit Intents, המערכת מתיחסת אליהם כאל שיכים לקטגורית DEFAULT, לכן ה- Filter צריך להכיל את הקטגוריה הזו, אלא אם ה-Activity כוללת Action ו - Category מסוג MAIN ו- LAUNCHER בהתאמה. במקרה זה, אין צורך בקיום קטגורית DEFAULT ב- Filter.




נראה מספר דוגמאות. הדוגמא הראשונה, קובץ המניפסט -  שהוצג בפרק קודם. נציג שוב את השורות הרלוונטיות מאותו קובץ:

1.         <activity android:name=".Hello"
2.                   android:label="@string/app_name">
3.             <intent-filter>
4.                 <action android:name="android.intent.action.MAIN" />
5.                 <category android:name="android.intent.category.LAUNCHER" 
6. />
7.             </intent-filter>
8.         </activity>

הקטע הנ"ל שייך להגדרת ה-Activity ששמו Hello.
שורות 4 ו-5 מכילות את האינפורמציה שתשמש את ה- Intent Filter: ה-Activity מסוג MAIN מציין

נקודת כניסה ראשית לאפליקציה. MAIN היא Activity שלא נזקק לשום פרמטרים נלווים נוספים. הקטגוריה מסוג LAUNCHER מסמנת שיש להכניס את ה-Activity לרשימה של מפעיל האפליקציות - Application Launcher, כך שבמקרה הנ"ל למשל, הפעלת האפליקציה תגרום להפעלת ה- Hello Activity.
הוספתי שני פוסטים עם דוגמאות המממשות intents :
Explicit Intent
Implicit Intent

Hello Android

נפתח אפליקצית אנדרואיד המדפיסה hello world על המסך. כלי הפיתוח של אנדרואיד ה- ADT - Android Design Tool, מגיע עם תוכנית הדוגמא hello world מובנית. אנו נשפץ אותה מעט רק כדי לקבל תחושה על מה בעצם קורה שם.

פתיחת פרויקט
אני מניח שבשלב זה בוצעו ההתקנות של 3 המרכיבים: JDK, Eclipse, Android SDK.
אם לא, זה הזמן להתקין...

• הפעל את Eclipse.
• פתח באקליפס פרויקט אנדרואיד חדש: file->new->Android Project
• הכנס את הנתונים הבאים- ראה תמונה למטה :
• Project name: HelloWorld. זהו פרמטר של Eclipse ורק כאן יש לו משמעות.
• Build Target: Android 2.2
• Application name: Hello World. משמש לתצוגה.
• Package name: com.example.hello. זהו שם חבילת ה-java. ראה פוסט בנושא.
• Create Activity: Hello. זהו שם ה-Activity הראשון שיופעל.
• Min SDK Version: 8

התמונה הבאה מתארת את חלון פתיחת פרויקט חדש (כפתורי הבחירה בתחתית החלון נקצצו מהתמונה):

• לחץ על סיום (Finish).

• כעת נריץ את הפרויקט על גבי האמולטור, ונקבל הדפסת "Hello World" על המסך. אח"כ נסביר קצת.
• הרץ את הפרויקט:  קליק ימני על HelloAndroid ב- Project Explorer ובחר: Run as -> Android Application
• כתוצאה מההרצה יופעל האמולטור. זה יראה כך:

כעת לחץ על Menu (כפתור שני משמאל, ראה בתמונה), ואז על בחירת חלון האפליקציות - יופיע במרכז המסך למטה. מתקבל המסך לו ציפינו, ראה תמונה:

לחץ על כפתור סמל הבית ואז על סמל המטריצה שיוביל לתצוגת האפליקציות. זהה את האייקון עם הכיתוב "Hello World". לחיצה עליו תפעיל את האפליקציה.

עד כאן ביצענו את הפעולות הבאות:

• יצרנו פרויקט אנדרואיד חדש.
• בנינו והרצנו אותו על האמולטור. קיבלנו הדפסה של Hello World על המסך - למרות שלא כ"כ ברור מאיפה זה הגיע...

כעת נבחן את הפרויקט וננסה להבינו. ניתן מבט על חבילת הקבצים של הפרויקט: בחלון- Package Explorer באקליפס נוכל לראות את עץ הפרויקט בו הקבצים מאורגנים בספריות (Directories), שמתפצלות מ HelloAndroid.

נביט על ספריות הפרויקט. מבנה העץ בו הן מסודרות קבוע:

• ספרית src מכילה את קובצי המקור, הכתובים בג'אווה.
• ספרית Android2.2 שמכילה את ספריות ג'אווה, אנדרואיד וכד'.
• ספרית res המכילה קבצי  resource -קבצי עזר המאורגנים בתתי ספריות כפי שמפורט להלן:

• ספריות draw - מכילות תמונות שונות לתצוגה, כולל אייקונים. נפתחו 3 ספריות- hdpi, mdpi, ldp עבור מכשירים עם רזולוציה גבוהה, בינונית ונמוכה.
• ספרית layout - כוללת קבצים המתארים את מבנה מסך התצוגה. עבור כל מסך תצוגה נדרש קובץ כזה, הבנוי בפורמט XML. שימוש בקובץ layout מאפשר הפרדה בין קוד התוכנית לעיצוב המסך ובכך מאפשר שינוי עיצוב המסך בלי שום צורך לשנות את התוכנית עצמה. בהמשך נדון במבנה קובץ ה-layout.
• ספרית values - כוללת קבצים המכילים ערכים קבועים, למשל שמות (מחרוזות\strings) להדפסה על המסך. קיימים (כיום) 6 סוגים של קבצי XML שניתן לשמור תחת values:
• strings
• styles
• animations
• dimensions
• colors
• arrays
• ריכוז הערכים והמאפיינים בקובץ נפרד מאפשר לבצע בקלות שינויים  בלי צורך לשנות את התוכנית עצמה או את ה- layout. השיטה הזו בהחלט מאד דומה לשיטה של HTMS ו CSS. בדוגמא שלנו נשתמש ב- strings.xml, כשבפוסטים אחרים  נדגים שימוש בשאר הסוגים של קבצי ה-values.

בשיעור זה נתייחס ל 4 קבצים:
קובץ layout ששמו main.xml.
קובץ values ששמו strings.xml
קובץ draw ששמו icon.png
קובץ src ששמו Hello.java.

• ספרית gen מכילה קבצים המיוצרים אוטומטית על ידי המערכת לצורכת בניית האפליקציה. הקובץ  שנמצא ב-gen  הוא R.java,  המכיל אינפורמציה שנאספה מקבצי ה- resourse ומאורגנת בפורמט המתאים לשפת ג'אווה. האינפורמציה מאורגנת ב- classes עם מספרי זהוי (id) על פיהם התוכנית יכולה להתייחס ל- resources. נציין ש-class  R מנוהל אוטומטית ע"י ה-plug-in של האנדרואיד באקליפס. המערכת תזהה כל שינוי שיעשה באלמנטים שבספריית res, ותעדכן את הקובץ R.java בהתאם. נסו למשל להוסיך קובץ תמונה לספריית draw ובידקו את העידכון האוטומטי ב- R.java. באותו אופן שנו את קובץ ה-layout וודאו את השינוי האוטומטי ב-R.java. בתוך הקובץ אפשר לראות מספרים הקסאדצימאלים לשימושן של מנהל ה-resources של אנדרואיד. מדובר במצביעים מסוג Integer. זוהי השיטה של אנדרואיד לנהל את המשאבים בצורה חסכונית. החיסרון - זוהי הצגה אבסטרקטית. בכל אופן - המפתח לא נדרש להכיא את תוכן הקובץ הזה בכלל!

 ה AndroidManifest.xml הוא קובץ המתאר את מרכיבי האפליקציה ומגדיר את החיבורים בינהם.נתייחס אליו באחד מהשיעורים הבאים.



קובץ ה-Layout נראה כך:

1. <?xml version="1.0" encoding="utf-8"?>
2. <LinearLayout xmlns:android="http://schemas.android.com/apk/res/android"
3.     android:orientation="vertical"
4.     android:layout_width="fill_parent"
5.     android:layout_height="fill_parent"
6.     >
7. <TextView 
8.     android:layout_width="fill_parent"
9.     android:layout_height="wrap_content"
10.     android:text="@string/hello"
11.     />
12. </LinearLayout>

השורה הראשונה מסמנת שמדובר בקובץ xml ורסיה 1.0 וקידוד הקובץ.

מכאן ואילך יוגדר מבנה התצוגה. תחילה מעטפת התצוגה הכוללת, ואח"כ יוגדרו האופי והגודל של כל אחד ממרכיבי התצוגה. מרכיבי התצוגה יוגדרו אחד אחרי השני כשכל רכיב תצוגה תופס "פרוסה" \ Section מהתצוגה או בתרמינולוגית אנדרואיד מה UI - User Interface. באפליקציה הנ"ל יש רכיב תצוגה יחיד, ה TextView.

השורה השניה מגדירה את מבנה המעטפת של המסך, ואכן המזהה LinearLayout עוטף את שאר ההגדרות בהתחלה ובסוף. הוא מגדיר מבנה בכיוון אנכי (orientation vertical) כך שמרכיבי התצוגה ימוקמו אחד אחרי השני בציר האנכי. רוחב התצוגה וגודל התצוגה מוגדרים fill_parent שמשמעותו - השתמש בכל המרחב העוטף הקיים.

עד כאן הגדרות המעטפת שסומנו ע"י התג LinearLayout. בשורה 7 התג TextView מגדיר איזור להדפסת טקסט בתצוגה. גם כאן מגדירים את רוחב התצוגה (שורה 8)- שוב כ fill_parent אבל גובה התצוגה (שורה 9) מוגדר כאן כ-wrap_content שמשמעותו "השתמש בגודל הדרוש להכלת התוכן הקיים.
וכעת להגדרת תוכן התצוגה (שורה 10):  "text="@string/hello. משמעות הסימון היא שהטקסט שיודפס נמצא בקובץ בשם string.xml והטקסט מוצמד למחרוזת ששמה hello. בדיוק לזה התכוונתי כשתארתי את תפקידו של קובץ strings.xml הנמצא בספרית values. נעבור כעת לצפות בו.

strings.xml:

<?xml version="1.0" encoding="utf-8"?>
<resources>
    <string name="hello">Hello World, Hello!</string>
    <string name="app_name">Hello World</string>
</resources>

בקובץ מוגדרות שתי מחרוזות \ string: הראשונה hello אליה ראינו התיחסות בפסקה שתארה את קובץ ה- layout. כעת ניתן לראות שהערך שמושם למחרוזת בשם hello הוא Hello World, Hello!, ואכן זה היה הפלט שהודפס למסך. המחרוזת השניה המוגדרת בקובץ שלנו היא ה app_name, כלומר שם האפליקציה. שם זה מצורף בראש הפלט.

להמשך הבנת התמונה נבחן את קובץ הגאווה hello.java.

Hello.java

package com.example.hello;

1. import android.app.Activity;
2. import android.os.Bundle;
3. public class Hello extends Activity {
4.     /** Called when the activity is first created. */
5.     @Override
6.     public void onCreate(Bundle savedInstanceState) {
7.         super.onCreate(savedInstanceState);
8.         setContentView(R.layout.main);
9.     }
10. }

שורה 3 מגדירה מחלקה (class) בשם Hello. זהו השם שנתנו ל-activity בזמן יצירת הפרויקט. כל מחלקה נשמרת בקובץ נפרד ששמו כשם המחלקה. המחלקה Hello מרחיבה\יורשת את המחלקה Activity (עדיין שורה 3). המחלקה Activity מטפלת ביצירת חלון המאפשר את ממשק המשתמש UI.
המתודה היחידה המוגדרת במחלקה היא onCreate. מתודה זו מופעלת תמיד עם הפעלת המחלקה. שורה 7 מפעילה את הפונקציה המקורית שנמצאת במחלקת Activity אותה אנו יורשים. שורה 8 מפעילה מתודה המופעלת על קובץ main.xml הנמצא בספרית layout. מתודה זו לוקחת את האינפורמציה קובץ ה- layout (אותו סקרנו בפרוט), ובונה את התצוגה לפיו. זהו.
כאן אני מציע תרגיל קטן: נשנה את הפלט המודפס לפלט בעברית: "שלום אנדרואיד, להתראות בשיעור הבא". גש לקובץ strings.xml והחלף את Hello World, Hello! ב- שלום אנדרואיד, להתראות בשיעור הבא. שמור את הקובץ והרץ את האפליקציה מחדש.